שלום קוראות וקוראים,

183, זה מספר הפניות שקיבלנו בארכיון לאחר פרסום איגרת המידע הראשונה.
183 בקשות, שאלות והצעות.
בנוסף, קיבלנו הרבה מיילים שלכם שבהם כתבתם לנו את שמות האנשים שזיהיתם בתמונות שצירפנו לגיליון הקודם.
טרם הספקנו לענות לכל ההודעות, אך אנו מבטיחים שנתייחס לכולן.
כשעלה הרעיון של איגרות המידע, לא שיערנו לרגע שנקבל תגובות רבות כל-כך, ולכן "חישבנו מסלול מחדש",
והבנו שכדי שנוכל הן לעסוק בעבודתנו השוטפת, והן להכין את איגרות המידע, עלינו לשנות את תדירות שליחת האיגרות,
והן תישלחנה בהתאם ליכולתנו. 
ומה הפעם בגיליון?
חודש נובמבר לאורך השנים.
מקווים שתמצאו בגיליון הנוכחי מידע מעניין וחשוב. 
 

אם תרצו לשתף אותנו בזיכרונות נוספים, בתצלומים, במכתבים ישנים, או אם יהיו לכם הערות/הארות/בקשות,
אתם מוזמנים לפנות אלינו בדואר האלקטרוני, וזאת כתובתנו:
archive.netzer@gmail.com
 

חג אורים שמח וקריאה נעימה,
צוות הארכיון
______________________________________

* צוות הארכיון עושה מאמצים לאתר את בעלי זכויות היוצרים של התצלומים.   
 השימוש בתצלומים נעשה על-פי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים תשס"ח-2007.
 ואם בכל זאת הנכם סבורים כי נפגעה זכותכם כבעלים של זכויות יוצרים, 
 אנא פנו אלינו כדי שנוכל לתקן את הטעות.

 

 

סיפור לידתו של קיבוץ

יום רביעי, 11 באפריל, 1945.
אסירי מחנה בוכנוולד זוכים לראות את האור מגיח מתוך אפלה רבת-שנים.
הנאצים נסוגים - האסירים בני חורין!
במחנה שורר כאוס, אך קבוצה קטנה של צעירים, בוגרי תנועות חלוציות, מתגבשת בעזרתם של שני רבנים מהצבא האמריקני:
הרב הרשל שכטר (כן, אותו רב שהציל את הילד המוכר לנו כיום בשם הרב ישראל מאיר לאו) והרב ראובן מרכוס.
קיבוץ בוכנוולד נולד.


(בתמונה: הרב צבי [הרשל] שכטר. צלם אינו ידוע).

(על-פי זיהוי של אברהם אהוביה:
עומדות מימין: חנקה לאנזלביץ, ריטה וסרמן, סטפה צוקרמן, מלי לם-ברוך, לולה סולטניק-אהוביה, נעמי (נינה) ויינברג-אפלבאום,
שוש ? (כינוי: "שושנה השחורה"), אירה ?
למטה מימין: חיים שולמן, נהגו של הרב מרכוס, סוניה אוניקובסקה, הרב ראובן מרכוס. הצלם הגיע עם הרב מרכוס לביקור בחוות גרינגסהוף). 

ב-3 ביוני, 1945, יצאה קבוצה של 16 בחורים מבין חברי קבוצת "בוכנוולד" אל אחוזה בעיר אגנדורף שבגרמניה.
אחוזה שהפכה לחוות הכשרה חקלאית.
ב-24 ביוני, באותה השנה, עבר הקיבוץ אל משק הכשרה אחר בגרינגסהוף שבבוואריה.
עוד ועוד שורדי שואה ממחנות אחרים (בעלי רקעים שונים: דתיים וחילוניים. ומתנועות שונות: החלוץ ) הצטרפו לקיבוץ, ובסוף קיץ, 1945, 
עלתה ארצה קבוצת המעפילים הראשונה מבין חברי הקבוצה להכשרה בקיבוץ "אפיקים".
לאט-לאט הגיעו לארץ מעפילים נוספים, כולל בני נוער שפוזרו במוסדות חינוך שונים -
כגון כפר הנוער "אהבה", שבו שהתה נעמי אפלבאום שלנו.
החיים יחד כקומונה לא היו פשוטים וחלק מהחברים עזב את הקבוצה ואת "אפיקים".
18 חודשים חיו החברים בקיבוץ "אפיקים", שם עבדו ולמדו ורכשו את המיומנויות הנדרשות לניהול אורח חיים קיבוצי.
כשהרגישו החברים שהם בשלים להקים משק עצמאי, התקבלה ההחלטה שהקבוצה תעבור תחילה למושבה חקלאית,
שם תמשיך בהכשרה, ובבוא העת תעבור לנקודת התיישבות הקבע.
המושבה שנבחרה: ראשון לציון.

בתחילה התיישבה החבורה ב"בית ברנשטיין" ואחר כך ב"נחלת יהודה" יחד עם קבוצת "רביבים".

 

(אפיקים, 1946, מאלבומו של אהרון בציה ז"ל)

 

(נחלת יהודה, 1947. ראשון מימין: שמחה אפלבאום)

 

9.11.1947 - כותב אברהם אהוביה ז"ל ביומנו האישי:
                   ביום שישי (7.11.47) באתי לראשון לציון בשעה אחת וחצי בערך...
                   כאן בקיבוץ השתפר המצב. יש עבודה, ודווקא עבודה מכניסה יפה.
                   אף חבר איננו עובד בחקלאות, שאין משתכרים בה יותר מ-90 גרוש.
                   החברים משתכרים בדרך כלל 1.200 עד 1.600 לירות.
                   באסיפה של מוצ"ש החלטנו להשקיע עד 1000 לירות ולקנות עוד פרדה אחת, 
                   ופרה, ולול, וסידורים לחדר האוכל והמטבח בשביל כל שמונים החברים.
                   היה גם ויכוח על שגיאות הנהלתנו בעבר, ועל הצורך לטפל בהתיישבות -
                   כן או לא, ועל עניינים דומים כאלה...                   
                   ... במוצ"ש לנתי בראשון לציון. כל הלילה נשבה רוח חזקה מלווה גשם עז.
                   הלָּנים באוהלים קמו בבוקרו של יום ראשון בפיז'מות רטובות ורועדים מקור..."
                   
*היומן המלא נמצא בארכיון הקיבוץ באדיבות משפחת אהוביה, שהעבירה אלינו לאחרונה את כרכי היומן הרבים שכתב אברהם.
 הכרכים הם תיעוד היסטורי - ואף ספרותי - שלו, של משפחתו ושל הקיבוץ.
                  
(אברהם אהוביה ז"ל עומד במרכז בחווה בגרינגסהוף. הצלם אינו ידוע)  

 

8.11.1948 - מתוך יומן המזכירות: 
                  "רישום התושבים במשקנו: בשעות הערב הגיעו למשק פקידים ממשלתיים והחברים נרשמו כדת וכדין.
                   מישיבת ועדת המשק: הוכנה רשימה של 15 חברות עליהן להשתתף בקורס לעטיפת פרי הדר שיתקיים
                   במשך שבוע ימים בקיבוץ".    

 

10.11.1950 - מתוך עלון מס' 205: "
                     "בקול ישראל" נמסרה השבוע דרישת שלום מאת יחזקאל ספוז'ניק למשפחתו.
                      אחרי יומיים הגיע הוא עצמו הביתה.
                      היום ב-4.30 אחר הצהריים ישמיע "קול ישראל" את שיחתה של אסתה ברגמן על התנדבות האישה 
                      בימי חירום אלה לשירות בבתי החולים".

 

5.11.1954 - מתוך עלון "נצר", מס' 161:
                   "במחנה מורגשת תכונה רבה לקראת עצרת הזיכרון לאנצו סרני,
                   שתתקיים ביום א' בשעה 5 באמפיתיאטרון שממערב לבריכת השחייה.
                   ביום א' תופסק העבודה בשעה 2 אחר הצהרים.
                   ליום העצרת הוציאה 'עיינות', הוצאת מפלגת פועלי ארץ ישראל, חוברת על אנצו סרני,
                   הכוללת ביוגראפיה קצרה ודברי הערכה. החוברת כתובה על-ידי כלב קסטל...
                   1700 הזמנות לעצרת נשלחו לאישים ולמוסדות שונים...
                  'קול ישראל' יקליט את העצרת, ואפשר שיומן 'גבע' יסריטה".

 

"ביום זה, י"א מרחשון התשט"ו, שבעה בנובמבר שנת 1954,
 במעמד של ראש ממשלת ישראל (משה שרת) ושרי הממשלה...
אנו, חברי קיבוץ נצר...באים להכריז על החלטתנו להנציח בקרבנו את שם חברנו היקר:
חיים אנצו סרני בקבענו שמו בשם יישובנו.
מי ייתן ונהיה ראויים לשאת את השם הזה..."

הערה מהעתיד:
אמנם הקיבוץ הכריז באותו המעמד על הוספת השם: "סרני" לקיבוץ "נצר", 
אך ועדת השמות הממשלתית אישרה רשמית את הוספת השם: "סרני" רק ביוני 1955.

 

 

 

 

 

(עצרת לזכרו של אנצו סרני שנערכה בקיבוץ נצר-סרני במלאת עשור למותו. הצלם אינו ידוע).

 

 

12.11.1954 - מתוך עלון מס' 162: 
                     "בלחץ המאורעות הושלמו בשבועות האחרונים אמצעי ההתגוננות בייחוד מפני הפצצות אוויר.
                      הושלמו שני המקלטים שנועדו לילדים עד גיל בית הספר וצויידו כראוי.
                      אף הותקנה רשת חשמל עצמאית הניזונה ממצברים. נחפרו תעלות קשר אל המקלטים מכל בית ילדים.
                      ...המתרתף בבית ב' הותקן על-ידי תמיכת קירות ברזל ועל ידי פתיחת מנהרות מוצא. 
                      על ידי כך נוצר מרווח שישמש את ילדי בית הספר, שם תהא גם בעת הצורך תחנה לעזרה ראשונה. 

 

(1954, גאולה ? וילדים, צלם אינו ידוע)

 

רקע היסטורי

29.10.1956 - 5.11.1956 - "מלחמת סיני" - "מבצע קדש" - 
לקראת סוף אוקטבר 1956 פרצה מלחמה בין מצרים לישראל, בשיתוף פעולה עם בריטניה וצרפת.
לאורך המלחמה הקצרה הזאת כבש צה"ל את חצי האי סיני ואת רצועת עזה.

10.11.1956 - מתפרסם "קול קורא" בעלון נצר-סרני מס' 265:
                     "הימים ההיסטוריים האלה, אשר בהם מיגר צבא ישראל את כוחה לש מצרים בסיני וברצועת עזה,
                     בדין שייחרתו יפה-יפה בזיכרוננו.
                     מלבד החוויות הכלליות, אשר פורסמו כבר, והעתידיות להתפרסם, בעיתונים ובספרות, 
                     מן הראוי שייאצרו גם העדויות האישיות והחוויות הפרטיות של חברינו.
                     החברים מתבקשים לרשום את החוויות האלה בהקדם, בעודן חיות ורעננות,
                     ואל יתחמקו בנימוקים שאין הם יודעים את חכמת הכתיבה ואינם מוכשרים לה.
                     אין הכוונה לצחצוחי לשון ולסלסולי ספרות, אלא לשיח כן ונאמן בלי כחל ובלי שרק.
                     כל שיחת חולין, כל מאורע, ואפילו קל-ערך לכאורה, ראויים שיישארו בזיכרוננו...
                     ...בדרך זו נציל מנשייה מאורעות וחוויות העלולים להישכח ברבות הימים!"

 

10.11.1961 - בעלון מס' 491 מתפרסמת הברכה הבאה:
                     "למשק בית הספר ברכת מזל טוב! הסוסה לילית המליטה סייחה".
                     
                     ובאותו עלון מתפרסמת גם ההודעה הזאת:

                     

 

 

7.11.1967 - באזור היאחזות "מודיעין" נוטעת קק"ל חורשה לזיכרו של אפרים (אנג'לו) פאנו, 
                   בטקס נכחו כ-300 איש, וביניהם: אלדו פיירנטוני, שגריר איטליה בישראל באותם ימים.
                  מי היה אפרים פאנו ומה הקשר שלו לנצר-סרני?
                  מתוך עלון מס' 715, 21.10.1966:

 

                 
       
      (אפרים פאנו 1966-1883)

 

 

ולסיום חידה:
מה משותף לנורות חשמל וחלב?
זה פשוט וקל. התשובה בתחשיב שלמטה. אך רק שאלה אחת נותרה פתוחה:
כמה עולה נורה....???
 

9.11.1990 - מתוך עלון מס' 1536: