חיים קירשנבאום קירשנבאום
מתוך חוברת שהוצאה לזכרו:
תולדותיו
חיימק נולד בראדום (פולין) בשנת 1927.
הוא גדל וצמח עם הרבה ילדים יהודיים אשר בעיר זו.
בהגיעו לגיל 12, נכבשה העיר על-ידי גרמניה.
חיים עודנו ילד רך, רזה, לא גבוה, עם שערות בלונדיניות, מסולסלות,
התחיל לעבוד בגטו בתור עוזר לצלם.
הוא עובד בעבור גייסות הכובשים למיניהם. לידיו מגיעות כל מיני גלופות לפיתוח -
והנה הוא רואה בהן ייסורים ועינויים שעַמּוֹ מתנסה בהם.
"גן העדן" אצל הצלם לא נמשך זמן רב. הגטו חוסל ועמו הושמדה משפחתו של חיימק.
אח אחד רק נשאר לו ושניהם נשלחו למחנה.
ושם, במחנה, נפגש חיימק פנים אל פנים עם המוות.
ושם מת עליו אחיו.
אירע הנס וחיימק השתחרר. יצא מהמחנה שלם בגופו ובנפשו.
החופש עורר בו מאוויים עזים לחיי יצירה, עבודה ועלייה.
עם תום המלחמה הצטרף לתנועת נוח"ם (נוער חלוצי מאוחד) בגרמניה.
בשנת 1945 הגיע לקיבוץ בוכנוולד בגרינגסהוף.
הוא היה אז נער גבוה וצנום, בעל בלורית גדולה, עיני קטיפה, שופעות עליזות ותמימות.
עד מהרה התחבב על החברים ונעשה לחלק בלתי נפרד מהחברה.
עליז ושמח, שר ורוקד. בשדמות גרינגסהוף התחדשו ימי עלומיו.
פה הוא גדל, התפתח, התקשר בקשר אמיץ לטבע, לכפר ולקיבוץ.
חיימק עבד בכל עבודה: חרש, קצר, הוביל בסוסיו את האלומות לגורן.
ממרומי העגלה היה שר, שר בלי סוף.
כשהיה נכנס לאורווה בכובע הטירולי, במגפיים, רענן ושופע מרץ - כאילו היה מביא איתו את האביב.
אחרי העבודה הקשה והמפרכת, ישב ולמד, הכין עיתוני-חי, עונגי שבת, מסיבות וריקודים.
באה שעת העלייה. הדרך הייתה קשה. בהרי האלפים ידע חיים לעזור לחלשים.
באיטליה, בזמן מצוקה, התנדב חיים לחזור בדרך מסוכנת לגרמניה
על מנת להודיע לתנועה על המצב הקשה בקיבוצים.
כעבור מספר ימים הוא חזר בשלום לחברה והמשיך את דרכו יחד איתה.
בקפריסין היה חיים הראשון שהניף את הדגל הלאומי בעמדות.
הוא נענה לצו השעה והתגייס לשורות ההגנה.
עבר קורס למדריכיםובמסירות והתמדה הדריך בחורים ובחורות לקראת תפקידיהם בארץ.
בסתר, כשסכנת שומרי המחנות מרחפת מעל לראשו, הוא מאמן בנשק חברים.
את גדרות קפריסין הוא פורץ, ועם בואו ארצה, מצטרף לשורות הפלמ"ח.
משתתף בליווי שיירות לירושלים
תמונות:
