ולי סימונסון

ולי סימונסון (סימונזון) לבית כספרי (קספרי) נולדה בעיר שטטין (שצ'צ'ין) שבפרוסיה (כיום שייכת לפולין).
היא נישאה לד"ר אמיל סימונסון והזוג התגורר בברלין.
בעלה היה רופא ונמנה, בין השאר, עם הצוות הרפואי המייעץ של בנימין זאב הרצל.
לזוג נולדו שני בנים, אדם (אדם סימונזון, 1983-1908, היה מחנך, סופר, מחזאי ישראלי וממקימי מפעל "עליית הנוער") ואחים.

מתוך עלון נצר-סרני, מס' 240, מתאריך 18.5.1956:

"בגיל 73 נפטרה בתל אביב חמותה של חוה סימונסון ואמו של חברנו אכים (אחים).
ולי עלתה ארצה ב-1934 עם בעלה שנפטר ב-1938 והובא אלי קבר בגבעת ברנר.
ביתה בברלין היה בית ציוני ותיק, שכן היה בעלה מן הצירים בקונגרסים הציוניים הראשונים והכיר אישית את הרצל.
אחרי מות בעלה פרנסה את עצמה ממתן שיעורים בפסנתר ובאנגלית.
כל ימיה שקדה על לימוד העברית, ארגנה קבוצות לימוד והשתתפה בהן, ואף זכתה לשם "התלמידה הנצחית". 
אף ביומה האחרון למדה עברית. ביום ה' לפני שבוע מתה מיתת נשיקה. 
יהי זכרה ברוך!"
הספד שכתבה כלתה חוה סימונסון:
"עם מותה נסתלקה דמות הדורה וחביבה, דמות אישה בת המאה הקודמת, דמות שאינה שכיחה בדורנו,
דמות שדורנו שוב אינו מסוגל להוציא מקרבו. היא הייתה עמוד התווך אשר עליו נשענה המשפחה כולה.
במה קנתה את עולמה, ובמה לקחה את לב כולנו?
בתכונות המיוחדות שסייעו בידה להשתלט על פגעי חייה,
הפליאו השקט הנפשי וההשלמה עם הגורל הקשה שנתגלה בכל אימתו ליד קברו הפתוח של בנה הצעיר.
בעדינות נפשה ביתה והווי ביתה יחסר לי מעתה, אך זכרם יהא שמור עמי כל חיי.
שתי משאלות היו לך: מיתה קלה וקבורה ליד קבר בנך, ושתיהן ניתנו לך...
חוה